תוקפנות מוגדרת בתור התנהגות מאיימת שעלולה להידרדר לנשיכה או לניסיון של נשיכה.
תוקפנות נחשבת להתנהגות טבעית של כל כלב, אך לרוב, כלב מאוזן יודע כיצד להימנע מתוקפנות באמצעות טקסים חברתיים כמו שפת גוף, קשקוש הזנב, קולות ומשחקים.
במצבים אחרים תוקפנות עלולה להיות סימן של חוסר איזון נפשי ותוצאותיה מתבטאות בפעולות מסוכנות של הכלב לסביבתו.
כלב נושך מסיבות שונות:
- הגנה על המשאבים: טריטוריה, אוכל, קירבה של בני הבית.
- תגובה לכאב
- תגובה לפחד חברתי: קושי בקשרים חברתיים עם בני אדם או חיות אחרות
- צייד
- באופן נדיר, תקיפה של אחרים או של עצמו היא תוצאה של מחלה פסיכיאטרית או נוירולוגית
מחקרים עדכניים מראים ש-80% מקורבנות של נשיכות הם בני המשפחה של הכלב. 70% מהכלבים שנשכו ינשכו שוב באופן יותר ויותר מסוכן. תוקפנות כלבים היא לא רק סימן של חוסר איזון התנהגותי היא גם בעיה של בריאות הציבור. לכן אם הכלב שלכם מאיים לנשוך או כבר נשך, אל תחכו! יש לפנות לוטרינר במהירות כדי לאבחן את סיבת הנשיכה ולתת פתרונות כדי למנוע נשיכות נוספות ולעזור לכלב להרגיש יותר טוב.